גנטיקה -סרט מדע בדיוני או מציאות?

כאילו לחיות בישראל זה לא קשה מספיק. כאילו לחיות בישראל ולחשוב על העתיד זה לא מספיק מפחיד ומורכב עכשיו גם זה: לפני שבועיים נחשף שהסטארטפ פרבנטיב Preventive מתחיל לעבוד על עריכה גנומית בעוברים. החברה גייסה כ-30 מיליון דולר למימון הפעילות. שעל פי הצהרות החברה תתמקד במחקר קדם-קליני – כלומר, במחקר מעבדה ובחינה של עריכת עוברים, אך לא בהחזרה לרחם. זה עדיים אסור באופן מוחלט ברוב המדינות. הם הצהירו כי היעד שלהם הוא לתקן מוטציות הגורמות למחלות גנטיות חמורות בעוברים, ולעקוב אחר התיקון לבדיקת ההשפעה לטווח ארוך. למרות ההצהרות האלה, החברה כבר בוחנת אופציות למחקר מחוץ לארה״ב — משום שהרגולציה בארה״ב על ניסויים מהסוג הזה קשה ומגבילה מאוד. 28 שנה אחרי שיצא הסרט "מה קרה בגטקה" (1997) הוא קורה באמת. האם אנחנו נמצאים ברגע היסטורי שהולך לשנות את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם או שמא אנחנו עוד רחוקים מאוד מזה? מה שבטוח העתיד כבר כאן והוא לא כזה בדיוני. "מה קרה בגטקה" הוא אחד הסרטים שהשאירו עליי הכי הרבה רושם בהקשר של המרחק בין מדע למדע בדיוני. בהרצאה שלי על גנטיקה אני מדברת על הסרט הזה ומראה קטעים ממנו. הסרט הזה מתאר חברה היררכית שהמעמדות בה נקבעים לפי הגנום של בני האדם. היא מתארת חברה של אליטה עם גנומים מושלמים ומעמד תחתון של מנודים. המנודים הם ילדים של הורים שבחרו להתרבות באופן טבעי וקיימו את אהבתם או כאלו שלא יכלו להרשות לעצמם בחירה גנטית של עובר מושלם. הסיפור עוקב אחר הגיבור ווינסנט, שהוא כמובן פחות מוצלח מבחינה גנטית ועל הדרך שהוא עובר כדי לשבור את תקרת ההיררכיה בקטנה רק בשביל העתיד שלו. וכבר מהפעם הראשונה שראיתי אותו שהייתה עוד לפני הקריירה המדעית שלי הוא השאיר בי חותם גדול והמון שאלות בלי לדעת שאגע בסוגיות האלה אחר כך בידיים שלי. אומה תורמן, אית'ן הוק וג'וד לאו צעירים ויפים, בעדינות וברגישות, שמים לנו בפנים איך הגילויים המדהימים על ה DNA וההבנה המעמיקה בעולם הגנטיקה יכולים לשנות ולהפוך את העתיד שלנו. בלי חייזרים, בלי טלפורטציה, בלי כוכבים אחרים בלי אקשן משוגע ואפקטים מדהימים רק דרמה, אנושיות, מוסר, ושאלות פילוסופיות גדולות על החיים, על האנושות, על גנטיקה ועל הפוטנציאל הגדול שטמון בה לטוב ולרע. באמת סרט טוב, ממליצה😉. ברגע שהתחלתי לעסוק במדע כמקצוע התחלתי גם להבין את הסרט יותר ויותר. ולהבין את גודל החשיבות של כל מה שאנחנו מסוגלים לעשות וממש עשיתי את זה בידיים שלי. תמיד במחשבה, תמיד ביראה גדולה והתפעלות מכמה טוב ומדהים הדבר הזה יכול להיות ובו זמנית כמה רע ומסוכן... אולי בעצם כמו כל דבר בחיים. איך אומרים תמיד בסרטי מדע בדיוני שהם לא מה קרה גטקה: "עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה" ואם לשפוט לפי השנים האחרונות אחריות גדולה אין פה ממש בעולם... אז הפחד וחוסר האמון גדלים. עם השנים והקפיצות הגדולות והמרגשות, יש לומר, בטכנולוגיה ובידע היישומים הגנטיים התרחבו מאוד ויחד עם ההתרחבות הזאת הגבולות נמתחים. בשנת 2012 היינו עדים לרגע שיא בעולם הגנטיקה עם הגילוי הכי מהפכני שהיה פה, אחרי גילוי ה DNA, גילוי האנזים קריספר – CRISPR. אנזים חיידקי (שמקורו בחיידקים) שהפך את הקערה על פיה ושינה את עולם העריכה הגנומית (עריכה של ה DNA ). קריספר הביא איתו במהרה את היכולת לשנות DNA באזור מדוייק, להחליף/למחוק/להוסיף נוקליאוטידים האותיות A T G C שמרכיבות את רצף ה DNA של כל האורגניזמים על פני כדור הארץ. הקלות הבאמת מטורפת שהאנזים הזה איפשר לשנות DNA ליצור מוטציות להשתיק גנים או לתקן אותם הפתיעה גם אותי, כמה רגעים אחרי שסיימתי את הדוקטורט 🤦‍♀️ לא נורא, השתמתשי בו המון בשנים הרבות שהמשכתי לעבוד ואני חייבת לציין שעפתי עליו, האנזים הזה באמת שינה את חוקי המשחק ועדיין עושה את זה. אנחנו יודעים ומתקנים גנים ברמת התא, ברמת הרקמה הספציפית וגם ברמת הגוף השלם. זה קרה עם אנמיה חרמשית, אנשים רופאו באמצעות תיקון המוטציה שהייתה בגן. זה קרה עם ניוון ספציפי ברשתית העין ועם עוד המון תסמונות ומחלות אחרות. ריפוי גנטי או ריפוי גני ((Gene therapy כבר כאן מזמן אז למה לא בעוברים בעצם? מסתבר שדווקא כן. ב 2016 התקבל אישור ראשון באנגליה ליישם קריספר על עוברים הומניים. מטרת הניסוי הייתה לחקור תפקיד של גן מסויים בשלבי התפתחות העובר. ב 2017 עשו את אותו הדבר בשוודיה חשוב לציין ששבשני המחקרים העובר הוחזק רק 7 ימים ולאחר מכן הניסוי הופסק. חל איסור מוחלט על החזרת עוברים שעברו עריכה גנומית לרחם — זה קו אדום בינלאומי כמעט בכל המדינות. היום, אסור לגדל עובר אנושי מעבר ל־14 יום או לאחר הופעת ה־primitive streak - ציר מערכת העצבים של העובר. הניסוי צריך להיות מבוקר ומאושר וחייבים להשמיד את העוברים בסופו. למרות כל הנ"ל, בשנת 2018 מדען סיני צעיר הודיע (ללא כל פרסום מוקדם וללא שקיפות מדעית!) שנולדו שתי תאומות, לולו וננה, לאחר שערך את הגנום שלהן עוד בשלב העוברי. העריכה שהוא עשה הייתה על גן ממערכת החיסון שקשור בעמידות מסויימת לHIV העריכה שלו בבנות האלה לא נבדקה (וטוב שכך) זה היה מצריך הדבקה בוירוס ונראה שגם לא החזיקה בכל התאים. כלומר היו תאים שהראו את השינוי הגנומי וכאלה שלא. הסיפור הזה עורר טלטלה בעולם בכלל ובעולם המדעי בפרט החוקר הסיני נעצר על ידי השלטונות הסיניים, הורשע בביצוע ניסויי רבייה בלתי חוקיים, נידון לשלוש שנות מאסר וקנס, המעבדה שלו נסגרה והוא איבד את מעמדו המדעי לחלוטין. ב-2023 הוא שוחרר מהכלא ופתח חברה בתחום גנטיקה תזונתית — אך הקהילה המדעית ממשיכה להחרים אותו (לא שזה עוזר לילדי המעבדה הבאים שלו ). נחזור רגע לפרסום הדרמטי השבוע של הסטארטפ פרבנטיב Preventive. מדובר לראשונה בחברה פרטית שתעשה את זה. ללא רגולציות וללא פיקוח רשמי תחת שום גוף מדעי ואתי. המטרה המוצהרת של חברת הסטרטאפ הזו היא ריפוי ושיפור מצבים בריאותיים בעוברים עם תסמונות או מחלות גנטיות. לפחות כרגע ועל פניו החברה רוצה רק לנסות לתקן גנים משובשים בעוברים...ולא לשפר אותם ואת התכונות של העוברים כדי ליצור תינוקות משופרים. אבל הנושא הזה לא סתם מרעיד לנו את אמות הסיפים. אנחנו דוהרים מהר מאוד לכיוון אחד של בחירה ויצירת תינוקות לפי הזמנה. כבר היום, גם בלי לערוך עוברים, יש חברות שמציעות סריקה גנומית מקיפה של עוברים ומתן המלצה על "העובר המתאים ביותר". מה שהתחיל ככלי מציל־חיים עבור הורים שנשאים של מחלה תורשתית קשה — הפך בשנים האחרונות לשירות שמציע גם הערכת סיכונים למחלות מורכבות, ואפילו חיזוי הסתברותי לתכונות כמו אינטליגנציה, גובה ונטיה לסכיזופרניה או חרדה. הטכנולוגיה עדיין רחוקה מלהיות מדויקת, במיוחד בתכונות מורכבות, אבל עצם ההתרחבות הזו מראה עד כמה גבולות שנראו פעם ברורים יכולים להימתח בשקט, לאט, כמעט בלי שנרגיש. עוד לפני שגענו לעריכת עוברים, אנחנו כבר מתקרבים לעולם שבו בוחרים לא רק בריאות — אלא גם תכונות. שניים מילידו של איילו מאסק "יוצרו" דרך חברת Orchid Health שביצעה עבורם סריקה מלאה ובחירה של עוברים. הם כמובן לא חושבים שזו עליונות גנטית אלא רק עניין של הפחתת סיכון למחלות. סריקת עוברים ובחירה שלהם. תיקון גנים בעובר או שיפור של תכונותיו. כולנו יודעים כמה גבולות הם דבר פרוץ ומופשט לפעמים וכולנו יודעים כמה קל לחצות קווים ולייפות את זה בצורך בריפוי ושיפור מצבים בריאותיים. ולמרות כל זה, זה ייקח עוד קצת זמן, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהבנה מלאה של הגנום האנושי. אפילו את הרצף עצמו לא הכרנו לגמרי עד ממש לאחרונה. פרויקט גנום האדם, שהסתיים ב־2003, נתן לנו את מפת ה־DNA הראשונה בהיסטוריה — אבל היא הייתה מלאה חורים, בעיקר באזורים קשים לריצוף כמו טלומרים וסנטומרים. רק ב־2021 הצליחו חוקרים להגיע לגרסה "כמעט מלאה", עם כ־0.3% רצף בעייתי, ורק בינואר 2022 קיבל העולם בפעם הראשונה רצף אנושי מלא ורציף לגמרי — עבודה של קונסורציום T2T שאיחד את כל מקטעי הגנום בלי אף חור (מטלומר לטלומר – מקצה כרומוזום אחד לקצה השני) אבל רצף זו רק ההתחלה. פרויקטים כמו ENCODE ניסו להבין מה עושים כל חלקי הDNA וגילו אלפי אזורי בקרה שלא ידענו עליהם בכלל. פרויקט Roadmap Epigenomics הראה שהפעלה וכיבוי גנים משתנים מרקמה לרקמה, מגיל לגיל וממצב למצב. המנגנון האפיגנטי הוא קריטי לביטוי גנים מסויימים ברקמה או זמן מסויים ואנחנו ממש רחוקים מלהבין איך וכמה בטח ובטח שגם הסביבה משפיעה על זה. בנוסף מחקרי GWAS (השוואות גנומים) מצאו שרוב התכונות האנושיות מושפעות לא רק מגן אחד שאחראי לכך אלא ממאות ולעיתים אלפי שינויים קטנים יחד. כל זה אומר דבר פשוט: גם היום, עם טכנולוגיות מדהימות כמו CRISPR ועם מפת גנום מלאה, ועם חברות כמו preventive וOrchid health אנחנו עדיין לא יודעים מה כל גן עושה, איך רצפים שונים מתקשרים זה עם זה, איך הסביבה משפיעה ומה באמת יקרה אם נשנה קטע אחד קטן. הגנום הוא מערכת מורכבת בהרבה ממה שאנחנו יודעים כרגע ולכן כל שינוי הכי קטן שיש בגן אחד עלולה להוביל למפל של שינויים לא רצויים באורגניזם השלם. בדיוק כפי שקרה במחקר שלי, 5 שנים שעבדתי על גן לעמידות לוירוס. ובאמת השינוי שהצלחתי ליצור בגן גרם לצמחים להיות עמידים לגמרי לוירוס שלפני זה היה מחסל אותם לגמרי אממה... לצערי הרב הגן הזה גם איכשהו היה קשור למערכת הרבייה של הצמח שכמובן (לא נחקר) והצמחים העמידים שיצרתי היו עקרים לחלוטין כלומר לא יכלו להתרבות ולייצר פירות. עגבניה אחת לא ראיתי מהם!!! ואם אין פרי אין צורך בעמידות ואין צורך בצמח... איזה כיף זה מחקר... 5 שנים של עבודה שירדו לטמיון . בכל מקרה, לעניינו, 72 שנים אחרי הגילוי המסעיר של ה DNA ו – 28 שנה אחרי שיצא הסרט מה קרה בגטקה אנחנו עומדים בפני תחילתו של עידן חדש שאולי יעשה הרבה טוב ויעזור לתקן ולמנוע מחלות לפני שהן מתחילות, למנוע סבל, לפתוח דלת לרפואה חדשה. אבל יחד עם ההבטחה מגיע גם צל כבד: של שימוש לרעה וגרימת נזק. יש לזכור שעריכה גנטית בעוברים תהיה תורשתית והשינוי בגנום שלו הוא שינוי בלתי הפיך, כזה שיעבור לילד, לנכדים ולנינים, גם אם נעשתה טעות קטנה שאיננו מבינים את השלכותיה. עריכה לא מדויקת עלולה ליצור מוטציות חדשות, לשבש את ההתפתחות, לפגוע במערכות שעדיין איננו יודעים שהן תלויות זו בזו והיא יכולה אפילו להסיט את כיוון האבולוציה של המין כולו (הומוספיאנס – שזה אנחנו). מעבר לכך, עולות מזה גם המון שאלות ודילמות אתיות וחברתיות – האם רק העשירים יוכלו להרשות לעצמם ריפוי ותיקון? מה יהיה עם הצפיפות על כדור הארץ והמשאבים המתכלים שלו? גם ככה תוחלת החיים של כל אוכלוסיות העולם בעלייה, אפילו זו של מדינות מתקשות. מה יהיה עתיד האנושות עם אוכלוסייה שלא מצטמצמת משום דבר. האם נדע לעצור ולא ליצור "ילדים משודרגים"? האם נצליח לשמור על עצמנו לפני שנגלוש לאאוגניקה - בחירת תכונות "רצויות" בצאצאים ויצירת היררכיה בין בני אדם על פי הגנום שלהם, בדיוק כפי שתואר בסרט גטקה? זה לא רק מדע וטכנולוגיה זו נקודת מבחן מוסרית לחברה כולה. העתיד כבר כאן וצריך להתייחס לכל השאלות שהוא מביא איתו בזהירות, ביראה, במחשבה גדולה, ובשקיפות כי לשינוי הקוד שמריץ את החיים עצמם, יש השלכות ואין דרך חזרה. גנטיקה - סרט מדע בדיוני או מציאות? זה גם שם ההרצאה שלי שעוסקת בפלא הזה שנקרא גנטיקה ובקו העדין שבין מדע לאתיקה. המשיכו לעקוב, יחד איתי פה, אחר כל המתרחש בעולם המדע המציאותי והבדיוני ויחד ננסה להבין באיזה סרט אנחנו חיים.